הוצאות המותרות לשכיר בקיזוז ממס

רוב השכירים נמנעים מלהשקיע מחשבה באפשרות להקטנת חבות המס בתלוש השכר והגדלת הנטו שלהם בסוף השנה. מדוע נמנע מכך שכיר? מהי האפשרות שמוזכרת ואיך לבצע את הגדלת הנטו – במאמר זה שלפניכם.

"עצמאי? אני? למה צריך את הכאב הראש הזה, הכי טוב שכיר, המס יורד לי בתלוש ומס הכנסה מקבל בדיוק מה שהוא רוצה. ככה אני והוא לא ניפגש וזה המצב האידיאלי עבורי…"

טענה כזאת ודומות לה, תוכלו לקבל מרוב השכירים במשק אשר אינם חייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה (למעט כאלה שמחויבים בשל פריסת מענק פרישה, משכורת גבוהה מעל התקרה שפוטרת מהגשת דוח ועוד).

כמובן שטענה זו היא נכונה בבסיסה והיא משקפת את הנוחות שבפרנסה כשכיר על פני ההתחשבנות התקופתית המתמדת שקיימת אצל עצמאי.

חשוב לזכור שגם עובד שכיר יכול לדרוש הוצאות ששילם עבורן, במידה והסכום שולם בשנת המס בגינה תובעים את ההוצאה, יש ברשותו חשבוניות מס/קבלה על התשלום (על שמו כמובן) והן כמובן בתחום עיסוקו כשכיר.

יש לשים לב שעל ההוצאה להשתלם מכיסו של העובד ולא מדובר על הוצאה שהוציא עובד ושהמעביד החזיר את תמורת התשלום באמצעות תלוש השכר (או אז נחשבת ההוצאה של המעביד), בכפוף לבחינת "מי הוא הנהנה העיקרי" (אין אנו עוסקים בסוגיה זו כרגע).

על אילו סוגי הוצאות יוכל שכיר לדרוש הפחתת מס שנוכה לו במקור במשכורתו?

הוצאה כזו יכולה להיכלל באחת מהקטגוריות הבאות:

  • תשלום עבור שכ"ט איש מקצוע, בעבור שרות שנתין לשכיר בגין השגת משכורתו באותה שנה, כגון: גביית חוב שכר, הוצאות חיפוש ושיבוץ למשרה חדשה כשכיר, ביצוע החזרי מס, בחינת זכאות להחזרי מס בשל נקודות זיכוי ועוד.
  • קורס או השתלמות אשר מהווים "שמירה על הקיים" והם נלקחו בכדי לשמור על רמתו המקצועית של העובד ולא יצירת תחום עיסוק חדש (חשוב לציין שקיימים מקרים בהם קשה לקבוע אם מדובר בשמירת רמה או ברכישת מקצוע כדוגמת תחום המחשוב).
  • ספרות מקצועית או עיתונות מקצועית שקשורה לשמירת רמת המקצוע (ראה סעיף קודם).
  • הוצאות נוספות שיש לבחון את מידת התאמתן להגדרת "שמירה על הקיים" בכל הקשור לתחום עיסוק השכיר.

על פי רוב הוצאות כמו אחזקת דירה, הוצאות משרדיות או נסיעה למקום העבודה או ממנו לא יותרו בניכוי לצרכי מס הכנסה, לשכיר שהכנסותיו אינם מעסק אך יש לבחון כל מקרה לגופו לצורך קביעה מוחלטת של התרת ההוצאה.

איך ניתן לבצע את דרישת ההוצאות האלה לשכיר?

מומלץ מאד להסתייע באיש מקצוע, לבחינת מידת ההתאמה של ההוצאה להשתכרות עוד בטרם תוגש הבקשה להחזר מס. יש להגיש את חשבוניות המס המקוריות ולוודא שהן שולמו בשנת המס הרלוונטית וכמובן לשמור עותק למעקב.

הגשת הבקשה נעשית בסוף שנה, לאחר שיש בידי העובד טופס 106 עבור שנת המס בגינה נדרשות ההוצאות.

בכדי לקבל הסבר נוסף על אופן הצגת ההוצאות בטופס ההחזר מומלץ להסתייע באיש מקצוע.

לאחר שתקלט בקשת ההחזר, בטופס החזר מס שהוגש, יבוצע חישוב חבות המס הנכונה של העובד בהסתמך על הכנסתו החדשה הנמוכה יותר, היות והמשכורת המקורית הוקטנה בגובה ההוצאות הנדרשות.

אפשר וכדאי לבחון סוגיה זו גם עבור שנים קודמות, כשיש לזכור שקיימת התיישנות של שבע שנים לצרכי החזרי מס שומות שנים קודמות.

החזרי מס לשכירים יבוצעו ישירות לחשבונו של הנישום כפי שמצוין בטופס ההחזר.

בניגוד לדעה הרווחת והחשש מדרישת מס הכנסה לפתיחת תיק ברשויות כתנאי לדרישת הוצאות אלה, נציין כי בקשת החזר מס שכזאת איננה מחייבת פתיחת תיקים במס הכנסה ואין בה, לכשעצמה בלבד, עילה לדרישת פתיחת תיק במס הכנסה.

סיכום המאמר.

האפשרות לדרוש הוצאות, אשר מגובות בחשבוניות מקוריות בשנת המס שבה בוצעו לא שמורה רק לעצמאים.

קיימות הוצאות מסוימות, שיש לבחון היטב את מידת התאמתן לתחום ולנסיבות ההשתכרות ממשכורת בשנת המס, שגם שכיר יכול לדרוש אותן ובכך להקטין את חבות המס שנוכתה לו בתלוש, היינו להגדיל את הנטו שלו.

מומלץ להסתייע באיש מקצוע לבדיקת מידת הרלוונטיות ואופן ההגשה האידיאלי לביצוע החזר המס.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s