התאגדות כחברה או כעצמאי – החלטה אסטרטגית חשובה

התאגדות כחברה או כעצמאי היא החלטה ניהולית אסטרטגית שיש לה השלכה על הפעילות העסקית בטווח הקצר והארוך בעסק. מהם היתרונות בהתאגדות כחברה על עצמאי , זאת נסביר במאמר זה.

עצמאי השוקל מעבר לפעילות במסגרת חברה בוודאי לוקח בחשבון מספר יתרונות מובהקים לכך:

 

יתרונות בהתארגנות כחברה בע"מ.

צבירת עודפים למימון המשך פעילות העסק. השענות העסק על הון עצמי אשר יוגדל עם השנים בהנחת חברה רווחית, היא שיקול מהותי בסוגיה זו. עסק שלא מתכוון למשוך כספים בטווח הקרוב מקופתו, טוב יעשה אם יתאגד כחברה. הן הקטנת נטל המס והן חיסכון בתשלומי ריבית על הלוואות יגדילו את המינוף הפיננסי הזול של החברה להמשך צמיחתה.

הגנה משפטית לבעלי העסק (הם בעלי המניות) במקרה של חדלות פירעון. גובה החשיפה שלהם במצב של חברה, מוגבלת לסכום השקעתם במניות החברה. לא כך המצב אצל עצמאי, אשר ערב בעצמו על יכולת פירעון תשלומי ספקים בעסק.

שיקולי מס הכנסה – דחיית נטל המס.

נטל המס על עוסק שמתאגד כחברה בע"מ ומתכוון למשוך את קופת העודפים בחברה בתום כל שנה (כלומר לצרוך את כל ההכנסות שנצמחו בחברה), בהשוואה לעוסק זהה שפועל כעצמאי היא כמעט זהה לחלוטין.
תכנון מס מקובל שמתאפשר עם הקמת חברה רלוונטית לבעל שליטה אשר לא מתכוון למשוך את כל הכנסות החברה, אשר ייהנה ממדרגות מס ליחיד וכן מניצול נקודות זיכוי במשיכת משכורת. נזכיר שמס חברות החל משנת 2013 עומד על 25% בעוד מדרגת מס ליחיד מגיעה לכדי כ 65% (מס משוקלל לרבות ביטוח לאומי ומס בריאות).

שיקולי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

היות ועל רווחי חברה רגילה, לא מוטל מס ביטוח לאומי וכמו כן, דיבידנד אשר ימשוך בעל שליטה בעתיד (כמו גם הפרשי הצמדה על הלוואת בעלים המהווים הכנסה בידו) פטורים מביטוח לאומי, הרי שהתאגדות כחברה חוסכת תשלומים לביטוח לאומי וביטוח בריאות.

שיקולי נוספים לא מיסויים (חשיפה לסיכון בענף, יוקרה ועוד).

קיימים ענפי פעילות, בהם רמת הסיכון בלקיחת אחריות עסקית היא גבוהה. התאגדות כחברה מגבילה את גובה האחריות המוגבלת של בעלי המניות בה, לסכומי ההשקעה במניות בחברה.

בנוסף קיימת סברה במשק שלחברה קיימת יוקרה והיא עדיפה על עסק עצמאי (שנתפס לעיתים פחות רלוונטי לעסקאות גדולות או מורכבות).

חסרונות בהתארגנות כחברה בע"מ.

התארגנות והתנהלות, כחברה בע"מ כרוכה בעלויות לא מבוטלות בהשוואה לפעילות כעצמאי.
עלות שנתית של אגרת רשם חברות, עמידה בהוראות ניהול ספרים והנהלת החשבונות הדו צדית המחויבת מכוח חוק החברות, מגיעה לכדי כפי 5 לערך מעלות עוסק עצמאי.

חובת הדיווח החל על חברה היא לרוב כבדה יותר מאשר רמת הדיווח של עוסק עצמאי , כפועל יוצא מההכרח לנהל הנהלת חשבונות דו צדית ולא חד צדית. עוסק שמחויב בלאו הכי לדווח בשיטה הדו צדית (יצרנים או סיטונאים וקמעונאיים העומדים במגבלת מחזור מכירות, כמוגדר בהוראות ניהול ספרים) הרי ממילא נושא במרבית הוצאות הנהלת החשבונות וביקורת רואה חשבון ולכן המעבר לפעילות כחברה לא מהווה חסרון כמוסבר כאן.

סיכום המאמר.

כנקודת איזון לכדאיות התאגדות כחברה, ניתן לקבוע על דרך בחינת התוספת להכנסות למול הגידול ברווח לפני מס.
נהוג לקבוע, כי ככל שהחברה צופה להגדיל הכנסותיה כפועל יוצא מההתאגדות כחברה ושמחזור המכירות השנתי בה יעלה לכדי 350 אלף ומעלה (כ 30 אלף לחודש), ככל שהענף בו פועל העסק מוגדר כבר סיכון, בעל השליטה לא ממהר למשוך רווחיו בחברה והחברה שוקלת להישען על הון עצמי למימון המשך פעולותיה (השקעה בנכסים בעסק, מימון פרויקטים ארוכי טווח ועוד) הרי שהתאגדות כחברה עדיפה על עצמאי, למרות הגידול בעלויות החד פעמיות והשוטפות הכרוכות בכך.